החלטה בתיק ב"ל 9427-03-11

1.                התובע עותר להכיר בליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל לטענתו כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.                בהחלטה מיום 7.5.12 מונה, על יסוד עובדות מוסכמות בין הצדדים, דר' מיכאל ביזר לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן - המומחה), לבחינת שאלת קיום התנאים הקבועים בסעיף 84א לחוק בתובע.

3.                ביום 2.7.12 נמסרה לבית הדין חוות דעת המומחה (להלן - חוות הדעת), בה נקבע בהסתמך על בדיקת השמיעה מיום 11.2.10 כי " לתובע ירידת שמיעה מינימלית בטונים נמוכים והיא אינה עצבית אלא הולכתית." עוד נקבע, כי " הירידה בטונים הגבוהים עלולה להתאים לפגיעה עקב רעש אך אין פגיעה עצבית בתדירויות הדיבור". על יסוד קביעתו זו השיב המומחה, כי הירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור אינה אופיינית לרעש, כי כושר שמיעת התובע בתדירויות הדיבור לא פחת בשיעור 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים וכי אין קשר סיבתי בין החשיפה לרעש מזיק לבין ליקוי השמיעה של התובע.

4.                בפנינו בקשה מטעם התובע להפניית 24 שאלות הבהרה למומחה, שהנתבע מתנגד לכל אחת מהן בנימוק, כי מדובר בשאלות מיותרות ו/או לא רלבנטיות ו/או שהמומחה השיב עליהן בחוות דעתו ומשאין בהן לדעת הנתבע כדי להבהיר את חוות דעת המומחה. עוד ציין הנתבע בתגובתו, כי משחיווה המומחה דעתו במפורש כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע אינו תוצאה של חשיפה לרעש מזיק, ומכל מקום אין ירידה בכושר השמיעה כדרישת החוק, הרי שאין כל רלבנטיות לשאלות ההבהרה הנוגעות לטנטון.

5.                לאחר עיון בבקשה להפניית שאלות הבהרה, בתגובה לה ובחוות דעתו הברורה של המומחה, איננו מוצאים לנכון להתיר את מרבית השאלות המבוקשות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

6.                באשר לשאלות 1-9 בבקשה העוסקות כל כולן בקשר הסיבתי האפשרי בין תנאי עבודת התובע, כפי שנקבעו בהחלטת המינוי, לבין ליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל, אין מקום להפנייתן הואיל והמומחה השיב בחוות דעתו כי לתובע ירידת שמיעה הולכתית מנימלית בטונים הנמוכים וירידת שמיעה דו-צדדית בינונית בטונים הגבוהים העלולה להתאים לפגיעה עקב רעש, אולם לדעת המומחה, אין פגיעה עצבית בתדירויות הדיבור ואין ירידה בכושר שמיעת התובע בכל אחת מאוזניו בשיעור 20 דציבל לפחות בממוצע תדירויות הדיבור, כדרישת סעיף 84א(א)(2) לחוק. על יסוד מסקנה זו השיב המומחה באופן חד-משמעי כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע וחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו לבין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל. אין בשאלות המבוקשות כדי להבהיר דבר מה בחוות הדעת.

7.                אין זה מתפקיד המומחה להשיב על שאלות 10-11 בבקשה, שעניינן סיבות אפשריות אחרות לליקוי השמיעה או הטנטון, ומשכך אין מקום להפנייתן.

8.                אין מקום להפניית שאלה 12 בבקשה, על כל סעיפי המשנה הכלולים בה, וזאת משאין בשאלות כדי להבהיר או להשלים את חוות דעת המומחה, מה גם  שהמומחה השיב עליהן בחוות דעתו והסביר באופן ברור ומנומק את הליקוי בשמיעת התובע, כשלדעת המומחה אין עדות לירידה של 20 דציבל לפחות בממוצע תדירויות הדיבור בכל אחת מאוזני התובע, ובכך מסתכם תפקיד המומחה, ואין הוא נדרש להסביר מה גרם למצב שמיעתו הנוכחי של התובע.

9.                באשר לשאלות 13 ו- 14 בבקשה, אין מקום להפנייתן, משמדובר בשאלות זהות לשאלות קודמות; שאלה 13 עוסקת בקשר הסיבתי האפשרי בין חשיפת התובע לרעש מזיק בעבודתו לבין ליקוי שמיעתו, עליה השיב המומחה כאמור בשלילה; ואילו שאלה 14 זהה לשאלות 12(א)-12(ג) בבקשה, אף עליהן השיב המומחה בשלילה בחוות דעתו.

10.           אין מקום להפניית שאלות 15, 21 ו- 24 בבקשה, שעניינן הטנטון, הואיל ותנאי הסף להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה הוא קיום התנאים הקבועים בסעיף 84א(א) לחוק במצטבר, כאשר, כאמור לעיל, לדעת המומחה התנאי שבסעיף 84א(א)(2) לא התקיים בתובע.

11.           באשר לשאלות 17-20 בבקשה, אין מקום להפנייתן משתכליתן אינה ברורה - התנאים להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה מנויים כאמור בסעיף 84א לחוק, כאשר תנאי הסף להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה הוא קיום כל התנאים הקבועים בסעיף 84א(א) לחוק; התביעה שבפנינו לא הוגשה בעילה של מחלת מקצוע ומאז חקיקת סע' 84א לחוק לא נבחנת פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בעבודה, אלא בהתאם להוראות סעיף זה. לפיכך, שאלות התובע ביחס למחלת מקצוע או מיקרוטראומה אינן רלוונטיות. זאת ועוד, שאלה 19 בבקשה, מתייחסת לקביעה של המומחה כי אין מדובר במחלת מקצועו אולם לא מצאנו קביעה כאמור בחוות הדעת.

12.           יחד עם זאת, מצאנו לנכון להפנות למומחה את השאלות שמספרן 16, 22-23, שעניינן בדיקות השמיעה מהתאריכים 13.6.10 ו- 3.1.11, אליהן הבהיר המומחה שאינו מתייחס מכיוון שנערכו לאחר סיום עבודת התובע בחשיפה לרעש מזיק. אנו סבורים כי ראוי שהמומחה יתייחס לבדיקות אלו, תוך שהצדדים יהיו רשאים לטעון טענותיהם ביחס למשקלן של הבדיקות, לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה.

13.           לפיכך, יתבקש המומחה להתייחס לשאלות הבאות:

א.        בחוות דעתך הבהרת כי אינך מתייחס לבדיקות השמיעה של התובעת מהתאריכים 13.6.10 ו-3.1.11. הינך מתבקש בזאת ליתן חוות דעתך גם בהתייחס לבדיקות שמיעה אלו.

ב.        הינך מתבקש להשיב לכל השאלות שנשאלת בהחלטת המינוי מיום 7.5.12, תוך מתן התייחסות גם לבדיקות אלו. הינך מתבקש לפרט תשובותיך.

ג.         ככל שהינך מוצא לנכון להעדיף בדיקה אחת על פני אחרת, אנא נמק החלטתך זו.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ג , 11 אוקטובר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: